"אמא, כולם נוסעים למקומות שוים ורק אנחנו לא!"

שלום וברכה,

כאמא למשפחה ברוכת ילדים, בתקופת החופש הגדול, אני מרגישה לחץ עצום, הילדים מצפים - וגם דורשים - בילויים, נסיעות וחוויות כמו של "כולם". זה גורם לי להרגיש אשמה שאני לא מצליחה לתת להם את מה שהם רוצים למרות שזה מעבר ליכולת הכלכלית שלנו. אני שואלת את עצמי האם כהורים אנחנו באמת חייבים לעמוד בציפיות האלה? ואיך אפשר להתמודד עם האמירה הזו של הילדים, שמייצרת בי תחושת כישלון וחשש שהם ירגישו פחות מכולם?

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: בשאלתך מורגש הרצון הנוגע ללב של אם יהודיה המבקשת להעניק לילדיה טוב אמיתי, ברור שהשאלה שלך נובעת מאהבה גדולה ואחריות עמוקה. ובס"ד חפץ ה' בידייך יצלח.

התייחסת לשני פנים, א' לשאלה החינוכית והערכית, וב' להתמודדות הרגשית עם האכזבה של הילדים.

נתחיל מהפן הערכי והחינוכי, אמת, אין חובה חינוכית לצאת לחופשה יוקרתית – החובה היא להעניק חום, יציבות, אהבת תורה, ותחושת שייכות. אבל מאידך ניתן לומר שצריך להשתדל ולהתאמץ וליצור חופשה מספקת לילדים, וזאת בגלל כמה סיבות, דבר ראשון, אי אפשר להתעלם מהסביבה והאוירה הכללית, יכול להיות שזה לא באמת נצרך אובייקטיבית, אבל הילדים יהיו מאוכזבים וירגישו שההורים לא רואים אותם והם לא כל כך חשובים להם, זה לא בריא לקשר בין ההורים לילדים ויש לכך השפעה גדולה על רמת היכולת לחנך, תחושת השייכות רגישה מאוד לאירועים כאלו.

זאת ועוד, באמת יש תועלת ביציאה משיגרה ובחויות מהנות. יש בכך רפואה לנפש וזה עוזר למוטיבציה בכל שנת הלימודים. אמנם מבוגרים רבים יעדיפו מנוחה על פעילות אינטנסיבית כמו שהילדים שואפים, אבל יש לזכור שבגילם זה לגמרי נורמלי...

בתקופת החופש, יש הזדמנות יקרה לבניית קשרים אמיתיים עם הילדים – דרך זמני איכות, שיח ערכי, ואפילו בילויים משותפים.

מאידך, חשוב מאוד שיהיה ברור, ההורים קובעים, יש להם שיקול דעת, והם חייבים לבחון את האפשרויות שלהם מהבחינה הכלכלית.

אין צורך להבהל מביטויי נרגנות וקנאה. כשהילדים אומרים "כולם נוסעים", הכוונה היא שכולם אומרים כך להוריהם...

מה עושים? מוצאים דרך להינות גם בלי בזבוז גדול ובאופן שמתאים למשפחה שלכם. הילדים נהנים לראות את ההורים נהנים איתם, זה לא משמח אותם לראות אתכם מתוסכלים, הם יעדיפו ללא שום ספק שתבחרו באטרקציות פחות נוצצות ותשמחו איתם, מאשר בילויים יקרים שילחיצו אתכם.

צריך לזכור, מותר לומר לילדים לא, זה חינוך חשוב לחיים, לגבולות ולשליטה עצמית. לפעמים דווקא הצניעות, והיכולת לומר "אין לנו, אך אנחנו שמחים בחלקנו" – היא המורשת הכי עמוקה שילד יכול לקבל.

ילד יכול לשמוע שהכסף אינו בלתי מוגבל ואנחנו מוותרים על 'מותרות', יש בכך גם חינוך. חשוב מאוד אבל שלא לדבר על כסף בנוגע לדברים בסיסיים כמו אוכל וביגוד, זה עלול לפגוע בתחושת הבטחון והיציבות שלו.

למעשה: כדאי שתכינו בעזרת הילדים רשימה יפה של רעיונות, ולאחר מכן תבנו לו"ז לימי בין הזמנים שיכלול כמה שיותר חויות מתוך הרשימה.

ניתן לדוגמא להציע להם פעילות בטבע הקרוב, כמו עמק הצבאים בירושלים או יער רמות. אפשר לשלב בטיול גם ארוחה בהכנה בשטח. ניתן להציע משחקים כמו 'חפש את המטמון'.

אפשר להציע חויות נפלאות בבית כמו: חידונים, משחקי קופסא וסדנאות יצירה. כמובן בישול משותף. אפשר לטייל בעיר העתיקה, לבקר אצל סבא וסבתא ושאר בני המשפחה.

להוסיף אטרקציה מיוחדת כמו ים ובריכה, טיול אחד או שניים למקום רחוק יותר [ברוב הערים והשכונות החרדיות יש פעילויות כאלו לכל הגילאים ובסבסוד משמעותי]. והנה הילדים מרוצים ומסופקים יחד איתנו.

חופשה נעימה ומועילה!