מה ה'והגדת לבנך' של חג הסוכות?
לכבוד רבי דוד לוי שליט"א
יש לי שאלה אולי משונה קצת... אבל אדברה וירווח לי. בחג הפסח זכינו ויש לנו הגדה מוכנה ל'והגדת לבנך', אך בחג זה אין מן המוכן, ועל כן רציתי לשאול ולבקש מכת"ר שיתן לי רעיון לגבי המסר החינוכי שאוכל להעביר לילדיי היקרים בזמן סעודות החג.
תודה רבה מראש
הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: זו דוקא שאלה נפלאה! הרי כל כך חשוב להתבונן במצוות ה', אך כמובן לפני הכל עלינו לענות לעצמנו על שאלה זו. התשובה שאני מכיר היא דברי מו"ר רבי לייב מינצברג זצ"ל, הוא כדרכו התבונן בלשונות התורה ומהם דלה מרגליות. ראשית שאל מה ענין שני השמות שמצינו לחג בתורה הקדושה, בספר ויקרא ובספר דברים החג נקרא "חג הסוכות", אך בספר שמות הוא מכונה "חג האסיף". ובפשטות שמות החג נראים כמתייחסים לשני ענינים שונים לגמרי: "סוכות" – זכר לניסים שזכו להם עם ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ו"אסיף" – שמחת איסוף התבואה מהשדה אל הבית.
וביאר מו"ר את הדברים בהקדם שאלה מתבקשת נוספת: מה הוא ההבדל בין "חג הקציר" (שבועות) לבין "חג האסיף" (סוכות)? שניהם הרי עוסקים בברכת הארץ ותבואתה, ולא מסתבר לומר שנקבעו שני מועדים על ענין אחד.
אלא שהחילוק הוא עמוק ומהותי.
חג השבועות הוא חג על מתנת ארץ ישראל. וענינו הכרת תודה על עצם מתנת הארץ הטובה, ארץ זבת חלב ודבש שנתן לנו הקב"ה וכלשון הכתוב (דברים ח ז-י) כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. ועל כן מתחילים להביא בו את הביכורים שהם הפירות הטובים ביותר שבהם נראית גודל ומעלת המתנה.
לעומת זאת, חג סוכות הוא על ההשגחה המתבטאת במטר, וכאמור בסוף פרשת עקב (דברים יא י-יב) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ועל כן בסוכות אנו מנסכים מים על המזבח, וכמו שנאמר שבחג נידונים על המים.
ועתה תיושב השאלה הראשונה מה ענין שני השמות שנקרא חג זה בתורה, ואין מדובר כאן בשתי בשני נושאים שחוברו להם יחדיו, אלא זהו ביטוי לשני צדדים של מטבע אחד. המהות המרכזית המאחדת את האסיף ואת הסוכות היא "השגחת ה'".
במדבר, הנהגת הקב"ה הייתה נסית וגלויה – ענני כבוד, מן ושלו. בארץ ישראל, הנהגתו נסתרת תחת מעטה הטבע – חרישה וזריעה ומטר. אך המהות זהה השגחה פרטית של ה' יתברך.
המסר החינוכי שניתן להפיק מדברים אלו הוא ההתבוננות בהשגחה המיוחדת על עם ישראל, בין בניסי ה' יתברך בדור המדבר ואף בדורינו דור אחרון, וכן ההתבוננות בהשגחת ה' הניבטת אף בדברים הרגילים שנראים סדרו של עולם.
רוב נחת וכל טוב!
תגובות