כשכבר לא מצליחים להתמודד עם החיים...

אני פונה לרב בתחושה שהעולם סוגר עליי, פוטרתי ממקום העבודה בו הועסקתי שנים ארוכות ובבת אחת נגדע מקור הפרנסה, אני מקבל דשי"ם לא טובים ממוסדות הלימוד של הילדים, יש דלף טורדני מהתקרה בחדר האמבטיה, ואני מרגיש גופנית ונפשית רע מאוד.

אני כבר לא מסוגל להתמודד עם כל הדברים!

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: כואב מאוד לקרוא את דבריך, אני מקווה ומייחל שכל הבעיות נפתרו בזמן שחלף מאז ששלחת את השאלה. בכל אופן נתמקד על הרגש שאתה מתאר בה.

אתה מתאר בכאב שהדברים נעשים גרועים וקשים יותר ויותר, הבעיות בלתי פתירות ואי אפשר להתמודד עמן.

אמנם יש להבחין בין המציאות עצמה לבין ההתבוננות בה.

דוגמא לדבר: שני אנשים מתוודעים לשמועה על אדם שעשה מעשה רע, האחד שאין לו היכרות עם אותו אדם מקבל באימון את הסיפור כועס עליו ומזלזל, אך המכירו – כבר במושכל ראשון – מוצא לימוד זכות עליו, או שלא מאמין לדברים. מי הוא זה הצודק בין השניים?

התשובה היא ששניהם יכולים להיות צודקים, אלא שכל אחד מהם בחר את נקודת המבט שמסתדרת לו עם רגשותיו.

את הרעיון הזה יכול כל אדם לראות גם אצל עצמו. יש את נקודת המבט העכשווית שלא רואה תקוה, אך יש גם נקודת מבט חיצונית, או עתידית, שרואה את הדברים לאחר מעשה, איך היה קשה אך לבסוף נמצא פתרון, ניזכר באירועים בעבר שהיו נראים לנו גדולים כהר וכעת הם כחוט השערה בעינינו...

באם נתבונן נזהה שנקודת המבט מושפעת מאוד מהרגש שלנו, אך ההשפעה היא גם לכיוון ההפוך, כלומר כשנשנה את נקודת המבט ישתנה גם הרגש.

המשבר גורר איתו באופן טבעי רגשות קשים כמו פחד והיסטריה וכן אשמה, הם משפיעים על ראיית המציאות וגורמים למחשבות פסימיות ומיואשות ולתחושה שכך גם צריך להיות. כדאי שננסה לצאת מנקודת המבט הזו, נלווה נקודת מבט עתידית המושפעת מניסיוננו, ודרכה נצליח לחשוב בהגיון על פתרונות, ולפחות נחיה בישוב הדעת נבצע את תפקידינו ונהנה מהדברים הטובים שנותרו לנו.

ומנין לנו שזה אפשרי לשנות נקודת מבט?

אחד מדיני שבת הנלמד מלשון הכתוב ונתבע מכל אחד - הוא: 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך', וכי איפשר לו לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים, אלא שבות כאילו כל מלאכתך עשויה (מכילתא דר"י מסכתא דבחודש ז).

אחד האירועים הזכורים ביותר בשנים האחרונות היתה הלוויה של בתו של משגיח ישיבת עטרת ישראל לצעירים הרב פולק שליט"א, הוא שהוכה בכפליים במות אשתו ובתו הגדולה בשנה אחת – דיבר דברי אמונה נפלאים שחיזקו את כל הציבור ברחבי העולם היהודי. אך יותר מכל הוא מלמד אותנו שאפשר! אדם יכול לקום מן הצער ולהתבונן אחרת על הדברים!

האמונה נותנת לנו כח עצום, להתחיל מחדש, להאמין בטוב שיבוא, להכיר שכך היה צריך לקרות.

היאוש לעומת זאת, מוביל לאוזלת ידים ולהרס עצמי.

לפעמים אין לנו את הכח לראות את המציאות באופן אחר, לשם כך ניתן להיעזר בחבר טוב, 'דאגה בלב איש יסיחנה - לאחרים'. יתכן ויהיה לו גם רעיון טוב או שהוא יעזור בפתרון מעשי. אבל העיקר הוא ההתבוננות מכיוון אחר על הדברים.

רק כך ניתן לחפש מקום עבודה חדש, להתייעץ על חינוך הילדים, לברר על איש מקצוע בתחום האיטום וכדו'.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות!