חשיבותה של זהות

אשמח מאוד לעצה טובה בהתלבטות שלי. אני משתייך לקהילה קדושה וחשובה, שכבר סביי ז"ל היו שייכים לה, ואני למדתי כל שנות ילדותי ובחרותי במוסדות שלה. אמנם, כעת אני מרגיש שאני מקבל יותר ממשפיעים אחרים, אני משתתף בשיעורים ובסעודה שלישית שלהם וחש על ידי כך טעם חדש ביידישקייט.

בזמן האחרון העיר לי חבר שהדבר מזיק לחינוך הילדים. האם יש בדבריו אמת?

הרה"ג ר' דוד שליט"א: ראשית אודה על העלאת הנושא, הוא חשוב מאוד ונוגע לרבים.

כעת נבהיר, עצם החיפוש והביקוש אחרי התעוררות לעבודת ה' הוא דבר מבורך לכל הדעות, אמנם לתועלת חינוך הילדים יש לנקוט בזהירות ולעשות זאת באופן נכון.

וכל זאת, משום שהמציאות לימדה אותנו שככל שההורה מעביר בצורה ברורה לילד קשר, שייכות והזדהות לקבוצה ולרעיון, והילד מרגיש שזוהי הזהות שלו, התבגרותו בריאה יותר!

אנו חיים כיום בעולם מלא אפשרויות ואתרים המזמינים אותנו אליהם, מקומות טובים – בדומה לאותם משפיעים שתיארת, ומאידך - זה לעומת זה עשה ה' - לצערנו ישנם שאינם טובים, וכוונתנו לפיתויי הרחוב.

הגנה ושמירה טובה למתבגר להמשיך בדרך כפי שחינכוהו הוריו היא הרצון שהוטבע ע"י השי"ת בנפשנו – להמשיך בשייכות לקבוצה ו\או ההזדהות עם רעיונות ואידיאלים. זאת בתנאי שהזהות נקנתה בצורה בריאה. הקנין נעשה בצורה שלמה - פיזית ורגשית.

פיזית, בכך שמקום מסוים וחברה מסוימת הם קבועים, הלבוש והמנהגים ידועים ורגילים מאז ומתמיד. ורגשית, בכך שמורגשת מצד ההורה הערכה הזדהות ורצון להמשיך ולהשתייך למקום. במקרים בהם ההורים מדברים בביקורת ובזלזול על המנהגים והמנהיגים של הקהילה לא נתפלא על תוצאות עגומות ומרות בחינוך הילדים!

לאחר שהבהרנו שהענקת והקניית זהות ושייכות לילד הינה חשובה באופן קריטי, וככל שהיא תהא חזקה יותר ההתבגרות תהיה בריאה יותר, נחזור לשאלתכם.

כפי שנאמר, עצם שאיבת מים חיים ממקורות טהורים חדשים הינה דבר חיובי מאוד, אמנם אין לעשות זאת על חשבון הקניית זהות ושייכות לילדים בדרך בריאה ושלימה. הילד יכול ומוכן להבין שאביו זקוק מפעם לפעם ללכת למשפיע, או להתפלל בבית כנסת קרוב לבית מטעמי נוחות, אמנם זאת רק כאשר הזהות ברורה ויציבה אצלו.