לכבוד 'פלא יועץ'
בזכרוני נטועים לילות הסדר בבתי הוריי וסבי כחוויה מרוממת ומשמחת לב. כעת אני מתחיל לערוך את הסדר בעצמי, והייתי רוצה לשמוע איך אעשה זאת כך שילדיי יזכרו את הלילה הזה כמוני.
תודה רבה על כל התשובות המעשירות!
הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: קשה להפריז בחשיבותו של הנושא אותו עוררת!
ליל הסדר הוא באמת זמן מיוחד ואפילו מכונן, ידוע (טור או"ח סי' תיז) שחג הפסח הוא כנגד אברהם, ואולי טעם הדבר הוא שבליל הסדר אנו ממשיכים את מידתו של אברהם, עליו נאמר (בראשית יח יט) 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו'. עיקר מצוות הלילה הוא סיפור יציאת מצרים, והמצה והמרור משמשות לו, [וכנאמר בהגדה 'בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך'], ואם כן ודאי שנצרכת הכנה למצוה, לפחות כמו שאר מצוות הלילה.
עלינו להכין עצמנו ראשית לגבי עצם המסר של הלילה הזה, וכמובן גם לתכנן את צורת ההעברה בהתאמה למשתתפים.
[כמה מן המסרים של הלילה: בחירת עם ישראל שנראתה לעין כל ביציאת מצרים - 'הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' ככל אשר עשה לכם ה' אלקיכם במצרים לעיניך' (דברים ד לד), קבלת עול מלכות שמים של כלל ישראל – 'כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה' (ירמיה ב ב), שכר ועונש והשגחה – שניתן היה לראות בחוש במכות מצרים ובניסי קריעת ים סוף והמדבר, אמונה ובטחון בגאולה – 'פקד פקדתי אתכם' (שמות ג טז), ואף הבריאה ויכולת ושליטת הבורא בכל דבר בעולם – וכביאורו של המלבי"ם (שמות ז יד): המכות נחלקו לג' סדרים ומכת בכורות, תשע הראשונות לא היה תכליתם לשלח את ישראל כי ה' חזק את לבו שלא יאבה לשלחם, רק היה תכליתם להודיע לכל העולם שיש אלוה, ושהוא משגיח על העולם, ושהוא בעל היכולת מאין כמוהו. דצ"ך - לברר מציאות ה', כמ"ש 'בזאת תדע כי אני ה'', ועד"ש באו לברר שה' משגיח גם בארץ, כמ"ש במכת ערוב 'למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ', ובא"ח באו לברר שהוא בעל היכולת מאין כמוהו כמ"ש במכת ברד 'בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ', ואחר שנתבררו שלשה העקרים האלה, בא מכת בכורות לכופו שישלח את העם].
לגבי צורת המסירה מצינו כבר בהגדה שדרשו את שינויי הלשון בתורה כמכוונים לארבעה בנים – חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול – שלכל אחד ניתנה תשובה ותוארה שיחה המתאימה לו. ומכאן נלמד גם לגבי ילדים בגילאים שונים וטבעים אחרים.
לרוב סביב שולחן הסדר יש לנו ילדים ומבוגרים וכמה גוונים של ידע נטיות לב וכשרון. ישאל השואל כיצד ניתן להתאים את הסדר לכולם. התשובה היא שאיננו מעבירים ידע ואין עלינו ללמד לכל הילדים את כל ההגדה, אנחנו מעבירים מסר, ואותו ניתן להעביר באוירה, ברגש שלנו עצמנו, ואף במשפט אחד מותאם לכל אחד מהמסובין.
איך עושים זאת? כמה טיפים: מתחילים מהכנה עצמית – חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים! מעודדים את כל הילדים להכין משהו לומר בליל הסדר, כך הם יהיו שותפים. משקיעים בשירה וגם באוכל.
מכינים מסרים לומר תוך כדי ההגדה. כדאי שאת הסיפור הכללי נספר בהתחלה כל עוד יש קשב מצד הקטנים, ולגדולים נתייחס ביתר שאת תוך כדי אמירת ההגדה והוורטים שהם הכינו. עדיף גם שההכנות הטכניות ייעשו קודם הלילה – כך ייחסך זמן יקר.
זאת ועוד, גם בשאלתך הודגשה בעיקר החוויה המרוממת. ומכאן שזה מה שעבר. אנחנו זוכרים את הפנים המאירות, הקיטל הלבן. את ההתרגשות באויר לקראת המצה והמרור, את ההסבה. את סדרת השואלים 'מה נשתנה' והסבתא שחילקה שוקולד לכל אחד אחרי ששאל. את השירה של חד גדיא עם הקולות של החיות...
והאמת, עיקר יחודיותו של לילה זה אינה בגלל מעשינו, אלא כפי שביאר האור החיים הק' (במדבר כג כב): ונראה על דרך אומרם ז"ל 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים', על כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים, והוא אומרו 'אל מוציאם ממצרים' כי לא יציאה ראשונה לבד אלא בכל שנה ושנה מוציאם!