למה צריך את החופש בכלל?

לכבוד 'פלא יועץ'

שלום וברכה

רציתי לשאול על הימים בהם אנו עומדים כעת, ימי בין הזמנים. אני איש של שגרה, וימים אלו מוציאים אותי מישוב הדעת. במיוחד שהבחורים שלי יוצאים לאטרקציות וחוויות כמקובל בגילם, ואני משמש כארנק לעת מצוא, וכמבוגר האחראי והנודניק שמפחד כל הזמן, ולא נרגע עד שאני רואה אותם בבית, אבל כבר למחרת - 'אודך'... הם יוצאים שוב.

והאמת, למה צריך את הימים הללו בכלל?

הרה"ג ר' דוד לוי שליט"א: בשאלתך יש שני חלקים, שאלת ההתמודדות עם החופשה של הילדים, ושאלה שניה היא תיאורטית משהו, מדוע נקבעו החופשות בלוח השנה?

נתחיל מן השאלה התיאורטית, מה זה ועל מה זה? שמא תאמר שבימים אלו צוברים כח, אשאלך האם יש לאדם מעין דבשת כזו שמשמרת אותו לעת הצורך?...

התשובה על כך היא שענין החופשה מוטבע בבריאה, ומטרתו היא פריקת מתח ולחץ.

מצינו זאת אפילו בדומם! ידוע שהקרקעות זקוקות למנוחה בין מחזורי גידול (עי' ב"ב כט.). כמובן שגם צמחים (עי' מו"ק ג.), וודאי שבעלי חיים שעליהם נצטוינו שינוחו בשבת - 'למען ינוח שורך וחמורך' (שמות כג יב).

לא כל שכן שהאדם - שחווה לחצים נפשיים ברמה גבוהה לאין שיעור - זקוק לכך לעתים מזומנות.

מעניין שבעולם העבודה העתיק שהיה בעיקר חקלאי, היו באופן טבעי חודשים קלים יותר – בחורף – ואחרים – בקיץ – עמוסים מאוד. כיום בעידן המודרני, העבודה מתפרשת על כל השנה, והיום גונב שעות רבות מהלילה. לכן מקובל לקבוע זמנים מסוימים בהם מבריאים.

יש להבדיל כמובן בין הצרכים של המבוגר בחופשתו, לבין החלומות של הנער והמתבגר.

המבוגר מטבע הדברים נצרך למנוחה פיזית מחד, ובנוסף, הרפיית המתח הכרוך בעול הכבד שמונח על כתפיו, כך שאך טבעי הוא שירצה בחופשתו בעיקר לנשום עמוק, לישון מעט יותר ולהתנתק מהטלפון...

לעומתו, הילד אינו נזקק להרפיה אחרי המאמץ הפיזי הכרוך בלימוד, אלא בעיקר לשחרור מן הלחץ הנפשי שבקבלת עול המחנכים, ובלימוד הרצוף. לפרוק את האנרגיה האופיינית לגילו בפעילויות מרגשות ולשמוח.

עד כאן תיאוריה יפה, אך תטען לנכון שמבחינה פרקטית קשה מאוד ליישב בין הצרכים הסותרים של ההורים והילדים.

ראשית ניתן לתאם ציפיות, אפשר לקבל את זה שהחופש של הילדים דורש חופשה קצרה של ההורים אחריו...

אבל לא רק זאת, צריך לדבר עם הילדים ולהסביר שגם לחופש יש גבול, אנחנו לא הורסים את כל מה שבנינו במשך ה'זמן' בטיולים שאינם מתאימים לנו ערכית, אנחנו לא מסכנים את החיים בפעילויות אתגריות, טיול חייב להיות מתוכנן, יוצאים אליו מצוידים כראוי בלבוש מתאים ועם מים ומזון מספיקים. הילדים ישמחו להתנהל נכון יותר, אין שום הנאה בהליכה בקרוקס קרוע ובגרון ניחר מצמא במסלול הליכה ארוך וקשה...

כדאי גם להטעים להם את טעם החופשה המבוגרת, יתכן והם יסכימו שגם ימים כאלו מהנים דים...

והעיקר, יש זמן אלול מיד אחרי בין הזמנים, לא לשכוח! לא יוצאים לחופש מכל היידישקייט.

שיהיה חופש בריא ומועיל לילדים, ולך האב אומר: תחזיק מעמד! גם זה יגמר...